מספרים עלינו

מספרים עלינו

רועי אמוץ

חי כיום בברלין, מופיע כסולן, כנגן קאמרי וכחלילן ראשון בתזמורת ובמוסדות מוזיקליים מובילים באירופה

״הסדנה״ היתה בשבילי בית מוזיקלי בירושלים מגיל 8 ועד גיל 18. 10 שנים בהן קיבלתי שם גם חינוך מוזיקלי וגם הרגשה של שייכות. משהו בגישה של המקום הזה – שילוב של חתירה למצוינות תוך כדי מחויבות לערכים חברתיים – הוא מרגש ומיוחד במינו עבורי. היה ועודנו. מהחלילית לחליל הצד – ויותר מאוחר לניצוח – זאת היתה התחלה של דרך שאני עדיין צועד בה, וכל פיתול הוא חדש ומפתיע. בצבא שרתתי ביחידה למוזיקאים מצטיינים וביום השחרור טסתי לגרמניה ללמוד. היום אני גר בברלין ומופיע בכל מיני מקומות – עם הרכבים, עם תזמורות וכסולן, תוך חיפוש מתמיד ליצור חווייה משמעותית – טרנספורמטיבית – באמצעות מוזיקה קלאסית. אין לי ספק שהחוויות שעברתי בסדנה הפכו להיות חלק חשוב ממני – כאדם וכמוזיקאי – וימשיכו ללוות אותי באשר אלך."

אברהם טריפה

בוגר בית הספר הגבוה למוזיקה ברנבוים-סעיד בברלין, זוכה פרסים בתחרויות כינור בינלאומיות

"הסדנה זה בית! כאן עשיתי את צעדי הראשונים בעולם המוזיקה ואף שבאתי לשם בכדי ללמוד נגינה אני מרגיש שזכיתי ללמוד הרבה מעבר. הרוח המקצועית של התלמידים הביאה אותי לרמת התמדה והתקדמות אדירה. המורים המדהימים, שאף פעם לא מוותרים, לימדו אותי על עבודה קשה ועקשנות. בסדנה למדתי לכבד, להעריך ולאהוב. הסגל המדהים עקב אחריי והדריך אותי לאורך כל שנותיי במקום ובחיי האישיים שמחוץ לו, דאג שלא אחסר מכלום, תמך בי בתקופות משבר, העניק לי הזדמנויות אדירות להופעה בהיכלים המרשימים ביותר בארץ ובעולם, העניק לי תמיכה כלכלית ואפילו נפשית, החדיר בי מוטיבציה להמשיך בדרך והעניק לי אהבה כמו לבן משפחה. את המקום המושלם הזה קשה לתאר במילים, ולכן בעתיד הרחוק כשאזכר בסדנה לא אחשוב על מה נתנו לי או מה עשו בשבילי, אלא באיך גרמו לי להרגיש."

ד"ר שיר זמל

מופיעה כסולנית בינלאומית באולם קונצרטים מובילים בעולם, נמנית עם סגל האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, מגדלת פסנתרנים צעירים בכשרון והצלחה רבה

"קונסרבטוריון הסדנה היה חלק בלתי נפרד מהילדות שלי, מעין בית שני שלי. סולומון, אב הבית היקר, תמיד קיבל את פני בשמחה ובחום כשהגעתי לשיעורי טרום כלי, בלט קלאסי, שיעורי תיאוריה וכמובן ללימודי הפסנתר שהפכו עם השנים למרכז חיי. למדתי אצל מורה חדשה שרק הצטרפה אז לקונסרבטוריון, לנה נמירובסקי שמה, שהשקיעה בי במסירות אין קץ והעניקה לי את היסודות הפסנתרניים המשרתים אותי עד היום. את הלימודים היחידניים השלימו שיתופי פעולה עם ילדים נוספים בקונסרבטוריון שתמיד היו אהובים עלי במיוחד – נגינה בהרכבים, האזנה לכלים שונים ופרויקטים קבוצתיים מיוחדים. העשייה המשותפת והאהבה הגדולה למוסיקה שאיחדה את כולנו חיזקו והעשירו עד מאוד את ההתפתחות המוסיקלית שלי. לימים המשכתי את לימודיי הגבוהים באקדמיות בירושלים ובתל אביב ולאחר מכן נסעתי לארה"ב להשתלם אצל הפסנתרן לאון פליישר. לאחרונה השלמתי את לימודי הדוקטורט בפסנתר באוניברסיטת סטוני ברוק, ניו יורק. ניגנתי בפסטיבלים שונים בארץ ובחו"ל, כסולנית עם תזמורות, ובאולמות מרכזיים לרבות אולם הקרנגי הול בניו יורק בו הופעתי בקביעות כחלק מאנסמבל ACJW של קרנגי הול וג'וליארד. בעונה הקרובה אנגן סדרת רסיטלים באירופה בהזמנתו האישית של הפסנתרן הנודע סר אנדרס שיף כחלק מסדרה שנועדה להבליט פסנתרנים צעירים יוצאי דופן. בשנת הלימודים הנוכחית התחלתי ללמד בקונסרבטוריון הסדנה וזוהי סגירת מעגל מרגשת במיוחד עבורי בתקווה שאוכל להשתתף ביצירת אותה סביבה מוסיקלית מקצועית ואנושית בה אני גדלתי ולהעביר גם לדורות הבאים את האהבה הגדולה למוסיקה."

טליה ארדל

צ'לנית, מלחינה וזמרת, מקיפה מגוון רחב של סגנונות מוזיקליים. מכהנת כצ'לנית מובילה בתזמורת הסימפונית ירושלים ונמנית עם סגל האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים

"נתחיל מהעובדה הזאת: אני לא מסוגלת לדמיין את הילדות שלי בלי קונסרבטוריון הסדנה. המקום הזה היה כל כך בלתי נפרד מההתפתחות המוזיקלית שלי, אבל גם האישיותית, החברית, וכל כך הרבה ממה שנתן לי בטחון ושמחה בשנות הילדות וההתבגרות. ואני חייבת למקום הזה חלקים עצומים מהעולם המוזיקלי שלי עד היום. אני זוכרת שיעורי תיאוריה עם לאה קישינבסקי האגדית שכנראה בזכותה אני גם מלחינה, ויודעת לשיר ולנגן בו זמנית. אני זוכרת ימים ולילות ארוכים ארוכים של חזרות מוזיקה קאמרית עם החברים. אני זוכרת את ההנהלה, את לנה ורונית, תמיד מעורבות. תמיד עובדות למען תוצאה מוזיקלית בלתי מתפשרת ותמיד גם דואגת לדעת מה שלומי ואיפה אני מבחינה נפשית ולתמוך איפה שצריך. אני זוכרת, כמובן, את סבינה פרנקנברג שלימדה אותי צ'לו ממש מההתחלה, וממנה למדתי לתת את הכל על כל תו שמנגנים. ובהמשך גם אולג בוגוד הנהדר שלימד אותי ג'אז וגם כתב לי יצירה שליוותה אותי בחלקים משמעותיים מאד מהמסע המוזיקלי שלי. מיד כשסיימתי ללמוד בסדנה התחלתי גם ללמד שם, כי בבית כמו בבית, מיד כשגדלים דואגים גם לאחים הקטנים. היום אני הצ'לנית הראשונה של התזמורת הסימפונית ירושלים. אני גם מלחינה וזמרת, ומופיעה עם המוזיקה שלי ברחבי הארץ והעולם, ומופיעה עם הרכבי ג'אז שונים. למדתי באמסטרדם ובלונדון, והשנה התחלתי ללמד בעצמי באקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים. אני מרגישה ברת מזל על שזכיתי ללמוד במקום שמשלב רמה גבוהה כל כך מבחינה מקצועית יחד עם יחס אישי, חם ודואג לכל תלמיד. ובעיקר אני מודה על ההבנה ששני הדברים לא נוגדים אלא עוזרים זה לזה."

אלישע קרביץ

בוגר בתי ספר גבוהים למוזיקה ברחבי אירופה, נמנה עם סגל הוראה בקונסרבטוריון שטוטגרדט, חבר בטריו "Delyria"

"לא מוגזם להגיד שגדלתי בסדנה, ושהקונסרבטוריון היה ונשאר בית שני עבורי מאז שהתחלתי שם שיעורי טרום-כלי בגיל 4. מה שהכי מדהים בקונסרבטוריון הסדנה הוא השילוב הכמעט בלתי אפשרי בין שאיפה למצוינות לבין אנושיות: הקונסרבטוריון יודע להכיל כל תלמיד ולכוון אותו בדרך הייחודית שלו, לעודד מתי שצריך ולזהות את הרגע הנכון שבו אפשר לדחוף ל"עליית מדרגה". המילה "מסירות" לא קרובה לתאר את ההשקעה האדירה ואת האהבה שסגל המורים וההנהלה של הסדנה מכניסים לעבודתם. באופן אישי, אני זכיתי שלנה נמירובסקי-ויסקינד, כיום מנהלת הקונסרבטוריון, תהיה המורה הראשונה שלי לפסנתר ושהיא תלווה אותי במשך 12 שנים משמעותיות. לנה דאגה שאחווה ילדות טובה, כמו שכל ילד צריך לחוות, ועם זאת היא הצליחה להקנות לי את כל הכלים שיאפשרו לי להמשיך לקריירה מוסיקאלית, ובכללם אהבה עצומה למקצוע הזה. לנה עודדה אותי לפתוח את הראש ולהתעניין גם בתיאוריה של המוזיקה ובקומפוזיציה, וכן דחפה אותי להתנסות בנגינה בהרכב קאמרי. ואכן, הדחיפות שלה עשו את שלהן, ועם השנים הבנתי שנגינה קאמרית זה החלום שלי. כיום אני פסנתרן מקצועי, בוגר תואר שני בהצטיינות בקונסרבטוריון המלכותי בהאג ומשתלם במוזיקה קאמרית בפרנקפורט (גרמניה)אני חייב כה הרבה למקום המופלא הזה. הקונסרבטוריון שינה את מסלול חיי, וכך גם לבוגרים רבים נוספים. אין ספק שזכיתי להיות חלק ממשפחת הסדנה."

ד"ר טליה עמר

מלחינה ופסנתרנית זוכת פרסים בינלאומיים, יצירותיה בוצעו בפסטיבלים מובילים ברחבי העולם ועל ידי אמנים מהשורה הראשונה. מכהנת כראש תחום חדשנות וטכנולוגיה באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים

מגיל 5 עד גיל 18 קונסרבטוריון הסדנה היה הבית השני שלי. למדתי שם פסנתר, בלט, מוסיקה קאמרית, ותיאוריה כך שכל יום הייתי מעבירה שם את כל שעות אחר הצהריים. את לימודי הפסנתר התחלתי עם לנה נמירובסקי, המורה הראשונה שלי ואני הייתי התלמידה הראשונה שלה, והיא נתנה לי את התשוקה הראשונית למוסיקה. בהמשך למדתי בסדנה עם לואיזה יפה ז״ל ואיתה למדתי מהי התמדה, עבודה קשה, ושאפתנות. היו לי אינספור קונצרטים והופעות בסדנה ואני בטוחה שהניסיון הזה עיצב את מי שאני כמוסיקאית. סיימתי את לימודי התואר השני והדוקטורט שלי בארה״ב וכיום אני מלחינה, פסנתרנית, ומרצה באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ומתפקדת שם גם כראש תחום החדשנות וטכנולוגיה. יצירותי מבוצעות בארץ ובעולם ע״י אנסמבלים ותזמורות מובילות.

מה שמיוחד בקונסרבטוריון הסדנה, בנוסף ללימודים המקצועיים, זאת תחושת השייכות למשפחה. משפחה שמחה, תומכת, מחבקת, ותמיד עם אוזן קשבת. הייתה לי הזכות להיות חלק מהמשפחה הזאת והחוויות שעברתי שם, מקצועיות ואישיות, ימשיכו ללוות אותי ולהיות חלק ממני כל חיי.

מה לא נאמר על מוזיקה – שהיא כלי לביטוי רגשות, אהבה, הדרך לאלוהים, הדרך לספר דברים יפים על אנשים, חוויות , מציאות ועוד.. בקיצור המוזיקה היא המנוח שלנו כבני אדם. אך כדי שכל זה יתממש צריך בית מוזיקלי ראוי מקום בו כל ילד וילדה מתקבלים בברכה ובמקצועיות ראויה בתחילת מסע חייהם האישי בעולם המוזיקה ובכלל. לנו כהורים נתנה ההזדמנות לבית כזה, הכי ראוי שיש הכי מקצועי שיש, הכי תומך שיש בקיצור הכי בעולם קונסרבטוריון הסדנה שבירושלים. קונסרבטוריון הסדנה המאגד את הצוות הכי מוכשר הכי נחמד והכי תומך שיש בניהולה של האחת והיחידה לנה נמרובסקי, הפך לבית השני לא רק של ילדינו אלא גם שלנו ההורים. מקום המכיל כל ילד בכל רגע, בכל כלי מוזיקלי המקיף את תחום עולם המוזיקה. קונסרבטוריון הסדנה מוביל את הלומדים בו להגשים את החלום ולהיות שותפים משמעותיים בשיח התרבותי בארץ ובעולם. לנו כהורים יש פינה בלב אשר תשמר לעד נצורה בזכות כל מה שהילד שלנו וילדים רבים זכו לקבל, ילדים הממשיכים כבוגרים להיות שותפים, להגיע לא רק לבקר אלא גם להופיע בקונצרטים ובאירועים רבים המתקיימים לאורך השנה. יישר כוח עלו והצליחו הצלחתכם היא הצלחת הדורות הבאים, ירושלים ושאר העולם.

“אין אדם למד אלא ממקום שליבו חפץ". מה יש בסדנה שהיא מצליחה להוביל תהליך למידה כזה, למידה שהיא מתוך בחירה ושדורשת כל כך הרבה מוטיבציה, עבודה ומשמעת פנימית? סודו של המקום הוא לא רק במוצרים האיכותיים, הכי איכותיים שיש שהוא מכניס לבין כתליו, קרי המורים המעולים. אלא הדרך שבה הדברים מנוהלים ומונגשים. האישיות המיוחדת של צוות ההנהלה - לנה, רונית, אולג, שגית וחוה, שילוב מיוחד של חמישה מנהלים, מן הצד האחד הרציניים והקפדניים ביותר שאפשר לחשוב עליהם, ויחד עם זאת מחוברים בכל נימי נשמתם לילדים, חיים את רוחם של המתבגרים ומבינים את ראשם של ההורים. כמה עמוק ומחוכם. הסדנה היא דוגמה למשפחה למופת - זוג הורים בדוגמת חמישה מנהלים, חברים טובים מאוחדים ואוהבים, ובכוח האיחוד הם גם סמכותיים, מגדלים משפחה מרובת ילדים - הרבה ילדים, אך כל אחד הוא בן יחיד. משפחה שעובדת קשה, מלוכדת, יודעת מה מטרותיה ולאן היא מכוונת, והחשוב מכל יודעת להינות יחד. עבודה ופינוק הולכים יחד בסדנה. ולא רק מוזיקה לומדים כאן הילדים. הרבה ערכים נוספים, חלומו של כל מוסד חינוכי, מועברים כאן במפורש או בסמוי. ערכים הומנים של פתיחות חברתית, שאמנות היא מעל ומעבר לכל הבדלים תרבותיים, עבודה בצוות והקשבה לקולו של הזולת, שלא לדבר על מהי למידה, התמדה, עבודה עצמית ואחריות. השמיים הם הגבול. תשוקה אמיתית לאיכות, תמיד שאיפה קדימה. זהו המקום שבהינתן ילד עם כישרון ומחויבות - הדרך פתוחה. והיא פתוחה לכולם. רב תרבותיות כאן איננה סיסמה. היא עיקרון. לכולם מקום. וכל זה מושג באווירה אינטימית מאוד - משפחה. קטונו מכל החסדים, קטונו מכל הכשרונות שגידלתם כאן. אך גם קטונו מן החסד והזכות שהייתה לנו כהורים להעביר את שנות גידול הילדים בשנים עשירות כל כך שהסדנה העניקה לנו. תודה לכם.

לקראת סוף כיתה י' החליט הבן שלי, פלג, לבצע תפנית דרמטית בדרכו המוזיקלית, במגמה להגביר באופן משמעותי את הכיוון ה"קלאסי" במסלול חינוכו המוזיקלי. הוא המיר את הסקסופון בקלרינט, ועקר לקונסרבטוריון הסדנה בעקבות מורה נערץ שגילה נכונות לקבלו כתלמיד. הסדנה הסבירה לו פנים. עוד לפני שנרשם באופן רשמי כתלמיד, התאפשר לו להתרשם מהמקום, להתארח בשיעורים ואפילו לעשות שימוש בחדרי האימונים. במקביל, אני כהורה, מצאתי את עצמי קשור לסביבה חינוכית מטפחת שטרם הזדמן לי לפגוש שכמותה (פלג הוא הבן החמישי שלי, כך שרכשתי ניסיון רב במגעיי עם מערכות החינוך בארצנו). נוכחתי שמקצועיות ומיומנות ואיכות-אמנותית אינן חייבות להיות מלוות בחומר וקשיחות ותובענות וליבוי תחרותיות מלחיצה. התברר לי שיחס חם ואוהד ומטפח, מצד כל הדמויות הבוגרות המובילות את הפעילות העשירה, המגוונת והמורכבת שמתרחשת בין כתלי הסדנה, מניבות איכות מוזיקלית גבוהה במיוחד. ההכשרה שפלג, חבריו וחברותיו קבלו במקום פתחו בפניהם את שערי כל החממות היוקרתיות לטיפוח כישרון מוזיקלי ביניהן משכנות שאננים והפילהרמונית הצעירה וכתות אמן בארץ ובחו"ל. והכי יפה בעיניי, שהקשר של הסדנה עם בוגריה מתמיד גם הוא וסיוע והדרכה ניתנים גם למי שסיים שם את חוק לימודיו. הלוואי והנהלת הסדנה הייתה מנהלת את המדינה...