שלום לקהילת הסדנה,
חברי הוועד המנהל, הנהלת הסדנה, מורים וצוות, הורים ותלמידים יקרים,
השבוע ניתן צו התחלת עבודה לקבלן אשר יבנה את הבניין החדש שלנו. זהו רגע מכונן, המסכם עבודה מאומצת של אנשים רבים. בשנים האחרונות פעלנו לקבלת הקצאת קרקע מעירית ירושלים, עברנו הליך ארוך של תב"ע, והליכי תכנון מפורט למשכנה החדש של הסדנה. העבודות אמורות להמשך כשנתיים ומחצה.
זהו ציון דרך חשוב, ובאופן סמלי, הוא חל בשנת היובל לקונסרבטוריון, אשר הוקם על-ידי עמליה רעואל בתום מלחמת יום הכיפורים, ומנוהל מזה 20 שנה על-ידי צוות ההנהלה הנפלא שלו, בראשותה של לנה, ביחד עם רונית, אולג ושגית, ובשנים האחרונות גם על-ידי חוה.
לנגד עינינו עמדה המטרה לבנות בניין שיתאים לצרכי התלמידים והסגל; בניין אשר ישקף את החשיבות הרבה שכולנו מייחסים לפעילות החינוכית והחברתית, ובראשן – הפעילות המוסיקלית הפוריה, המאתגרת והמשמחת של כל התלמידים והמורים.
קרן ירושלים, בנשיאותו של שי דורון, חברה אלינו במאמץ זה, היא הובילה את גיוס המימון לפרויקט, יחד עם דסק אנגליה בניהולו של ניל גרינבאום, לנה, וחברי הוועד המנהל, אשר גייסו מקורות כספיים מתורמים של הסדנה. עירית ירושלים תורמת גם היא את חלקה החשוב – גם בהקצאת הקרקע, וגם במימון ישיר, ועל כך תודתנו לראש העיר, משה ליאון.
אנו מכנים את בניין הקבע שלנו – משכנה החדש של הסדנה. אולם במסורת היהודית, המשכן הוא דווקא המבנה הארעי, האוהל אשר נדד במדבר עם העם בדרכו לארצו, ואשר עמד בארעיותו עד לבניית בית הקבע. משכן הוא המקום בו הדבר החשוב היה הרוח, העשיה, ולא החומר. אלא שבשלב כלשהו – הרוח צריכה מקום של קבע, שבו תוכל להמשיך ולהתפתח. זהו שלב בחייו של כל מוסד, בוודאי מוסד המציין חמישים שנה להווסדו, ועתה הגענו אליו.
אנו ניצבים בפני אתגרים לא קלים. ניהולו של בניין חדש יצריך משאבים רבים, ותשומות רבות של ההנהלה. כפי שבכל האתגרים של הסדנה אנו רואים בכל חברי הקהילה שותפים למאמץ, אנו זקוקים לעזרתכם גם כאן. אנו זקוקים לכל אחד ואחת מכם, לרוח ההתנדבות והעשיה המצויה אצלכם, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בכל שלב ואתגר שבפניו ניצבנו.
בקרוב נקיים אסיפת הורים ומורים כללית של הסדנה, על מנת להציג את הבניין, ועל מנת לשמוע מכם רעיונות שכל כך דרושים לנו, ואשר יסייעו לנו בשלב הבא.
השגי הקונסרבטוריון במהלך השנים מפעימים כל מי אשר המוסיקה, החינוך והחברה יקרים לו, והשגי החודש האחרון מדגישים זאת. אני נפעם בכל הזדמנות מרמת העשיה המוסיקלית, אך לא פחות מכן, מהגיוון החברתי ומהערבות ההדדית וההשקעה האין-סופית, שבלעדיהן לא היה ניתן להגיע להשגים אלה. הרוח והחברות הן הכוח המניע, וכל היתר – תוצאה הכרחית ומשמחת.
החברה הישראלית כולה מצויה בעיצומו של אתגר קשה ומתמשך. שמים אנו מבטחנו בחוסנה של החברה שלנו, ובניית משכן הקבע של הסדנה היא עוד לבנה שתתרום לחוסן הזה.
בברכת נעשה ונצליח,
אמיר קדרי
יו"ר הוועד המנהל של קונסרבטוריון הסדנה – ירושלים
